העלייה הראשונה היא גל העלייה היהודית לארץ ישראל שחל בין השנים 1882 ל-1904, והיא נקראת כך בעקבות ממדיה הגדולים והצלחתם של העולים, בסופו של יום, לממש לראשונה התיישבות יצרנית ועצמאית עירונית וחקלאית נרחבת בארץ ישראל, הלא היא פלסטינה, מוכת הגורל. העלייה הראשונה התרחשה ממספר חזיתות והיוותה בסיס ראשוני בלתי מסויג לעליות הבאות ובניית אבן הדרך להקמת המדינה.
המרכיב האנושי של העלייה הראשונה (לקוח ממאמר עלייה להתיישבות של ספריית מט"ח):
העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה"ב. היו אלה יהודים פשוטים , שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בא"י ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת. בין העולים היו גם שליחי ערים, קהילות ואגודות "חובבי ציון" שונות ברוסיה, שמטרתם הייתה לתור את הארץ, על מנת לשאוב מידע עבור חבריהם על אפשרויות ההתיישבות בארץ ישראל, הסיכוי לקבל רשיון מאת השלטון הטורקי, אקלימה של הארץ, תנאי המגורים ובטחון החיים שבה.
מהיכן הגיעו העולים של אותה תקופה? בעיקר ממזרח אירופה: רומניה ורוסיה.
מי היו העולים? בעלי משפחות, שומרי מסורת, בעלי שאיפות וחלומות.
רובם לא היו עשירים אלא בעלי מלאכה וסוחרים זעירים.
מאין עוד? יהודי תימן עלו בסימן אעלה בתמ"ר (תרמ"ב) והתיישבו בירושלים
מתי זה היה? 1882-1904.
העלייה התבצעה בשני גלים עיקריים: 1882-3 ו - 1890-1
האם גרו יהודים בארץ באותה תקופה?
כן. יהודים גרו בארץ בעיקר בארבע ערי הקודש : ירושלים, צפת , חברון וטבריה. מיעוט ישב בערי הגליל , יפו וחיפה (נקראו "הישוב הישן") . בשנת 1882 היה מספרם כ 26,000 איש. למעלה ממחצית הישוב היהודי התרכז בירושלים. רובם התרכזו בלימוד תורה. 90% מיהודי הארץ התקיימו מכספי ה "חלוקה" (תרומות של יהודים שנאספו בקהילות השונות באירופה וחולקו בין יהודי א "י).
הישוב היהודי בארץ היה חשוב על מנת לשמור על הקשר בין העם היהודי לבין ארץ ישראל. היהודים היושבים בארץ נתפסו כמי שמקיימים מצווה ובזכותם נשמרת ארץ האבות וכך יחישו את הגאולה. עיקר עיסוקם היה לימוד תורה ותפילה במקומות הקדושים.
אולם במחצית השנייה של המאה ה- 19 , עקב גידול הישוב הישן פי 4 , לא הספיקו כספי החלוקה לכולם , לכן ביקשו כמה מיהודי ארץ ישראל להתחיל להתפרנס בכוחות עצמם מעבודה חקלאית וממסחר. הוקם בית הספרהחקלאי הראשון "מקווה ישראל", שנוסד בשנת 1870 ע"י חברת "כל ישראל חברים " שנוסדה בצרפת כדי להושיט סיוע פילנטרופי על בסיס הומניטרי לקהילות היהודיות באשר הן, ושמה דגש על קידום מפעלי חינוך ותרבות ביזמתו של קרל נטר, כמו כן נוסדה פתח תקווה - "אם המושבות" בשנת 1878 ע"י קבוצת יהודים חרדים מירושלים, שביקשה להשתחרר מכספי ה"חלוקה". עקב מחלות, שטפונות, מלריה וחיכוכים קשים בין המתיישבים התפרק הישוב ב- 1881.
לעומת זאת , העולים בעלייה הראשונה רצו מלכתחילה להתפרנס בכוחות עצמם ולא להסתמך על כספי אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה